לעשות או לא לעשות, זו השאלה

שלום רב,
כאשר אני משוחח עם מארגני חופשות והשתלמויות, מנהלי משאבי אנוש,רווחה והדרכה, אני בד"כ נתקל בדילמת ההשתלמות.
הדילמה היא פשוטה, לעשות או לא.
בקטגוריית ה "בעד" עומדים הטיעונים של העשרה, השבחת ההון האנושי, יש חובה לעשות כדי לקרוא לזה השתלמות, זו פעילות שונה,מגוונת ומעניינת ועוד.
בקטגוריית ה "נגד"  עומד בדרך כלל טיעון אחד מרכזי " העובדים לא רוצים את זה ולא באים!" יש הסבורים כי הצוות חווה את ההשתלמות כ "עונש" ואם אני מוציא את הצוות לחושה אז למה להפיל עליהם תיק כזה.למה להיתפס כלא פופולארי.
התשובה על כך היא פשוטה כי מנהיג ומנהל עושה את הדבר הנכון.
 
ובכל זאת , יש דרכים להפוך כל השתלמות לחוויה.
ראשית, במידה והמטרה העיקרית היא חופש, בחרו מרצים והרצאות קלילות , רצופות הומור עם מרצים שיודעים לייצר אינטראקציה עם הקהל.
שנית, חברו נושאים מקצועיים עם נושאי נישה. למשל, אפשר לקחת הרצאה טובה באסטרולוגיה ולנתב אותה להרצאה על נטיות ניהול ומנהיגות בהיבט רוחני.
מה דעתכם על תודעת שירות דרך המלון של פולטי? הרצאה שיכולה להביא משני עולמות שונים, לתת ידע , מידע ויחד עם זאת נוגעת היטב בצד המקצועי.
שקט בבית, רגוע בעבודה, היא הרצאה מעולה העוסקת במערכות יחסים. כל אחד מתחבר אליה והיא בהחלט קשורה לחוסן הנפשי של העובד.
על מנת לגרום לצוות להגיע חשוב גם לבחור שעה נוחה להרצאה. שעות מומלצות הן מיד בתום ארוחת הבוקר ואף מוקדם. משהו בסביבות 9:30 , 10:00 בבוקר וכך משך הבוקר פנוי. אפשרות נוספת היא ב 17:30 יחד עם קפה ואז בתום ההרצאה ייגשו המשתתפים לארוחת ערב.
בכל מקרה, חשוב לשלב את ההרצאות כחלק ממערך החופשה. יש מקרים בהם מארגנים חופשה שלמה ואת ההרצאות "דוחפים" במרווחים שנוצרו. דבר זה מבטיח השתתפות דלה.
דבר נוסף, יש חברות אשר מחלקות קופונים לאנשים שמגיעים להרצאות או שעורכות הגרלת פרס בתום כל הרצאה. הפעולות הללו מעודדות את הצוות להגיע מרצונו ומפחיתות את ההתעסקות באיסוף האנשים.
לסיכום, חברי, הרצאה היא הנאה צרופה. לעיתים ש להביא את הסוס עד השוקת כדי שהוא ישתה.